המרדף אחר רווח חומרי כדי לספק צרכים אישיים לעיתים קרובות מוביל לתחושת סיפוק חולפת שמתאדה במהירות, בדומה לתחושת הגובה הזמנית של התמכרות. כשהריקנות חוזרת, אנו נמשכים לאמונה שרכישת עוד עושר או רכוש תספק סוף סוף את הצרכים העמוקים האלה, רק כדי למצוא את עצמנו במעגל של תשוקות שלא מתממשות. כמו בכל התמכרות, הדחף ל"עוד" מנציח כמיהה שלעולם לא יכולה להתמלא באמת, ומשאיר בכל פעם חלל עמוק יותר. חמדנות וחומרנות פועלות ככוחות חזקים אך מתעתעים, שמפתים אותנו עם אשליה של סיפוק מתמשך תוך שמירה על המילוי האמיתי מחוץ להישג יד. חמדנות וחומרנות מנצלות את הדפוס הזה, ומציעות פתרונות מהירים אך שטחיים לצרכים מורכבים כמו ביטחון, חיבור וערך עצמי.
מעגל זה בולט בדגש של החברה שלנו על צרכנות והצלחה המונעת ממעמד. החיפוש המתמיד אחר 'עוד' כדי למלא חלל פנימי מדגיש כיצד חמדנות וחומרנות מבטיחות סיפוק אך אינן מצליחות לענות על הצרכים החיוניים שלנו, מה שמוביל להתפכחות ופרידה ממילוי אמיתי ומתמשך. ביטחון מתאים, קשר וערך עצמי נמצאים במערכות יחסים, בצמיחה ובעומק רוחני, ולא בצבירת רכוש. חמדנות וחומרנות מסיטות אותנו מהאמת העמוקה יותר, מכוונות אותנו הרחק ממילוי אמיתי ואל מעגל אינסופי של רצון לעוד, ובסופו של דבר מרחיקות אותנו מהערכים המטפחים חיים מאוזנים ובעלי מטרה. עם זאת, צמיחה רוחנית מציעה קרן של תקווה - דרך שמבטיחה את המילוי המתמשך שרווח חומרי לעולם לא יוכל לספק, ומובילה אותנו לשלום ולמטרה האמיתיים.
בבסיסו, הפיתוי הוא כוח משיכה חזק של דחף שמבטיח תחושת מילוי חולפת, למרות שאנו יודעים שלא יכול להחזיק מעמד. הוא מתעל על הרצון העמוק שלנו למלא חלל מתמשך, ומושך אותנו עם צרכים חיוניים לביטחון, הערצה ותכלית - עד כדי כך שדחפים אלו יכולים בקלות להיות מוטעים. אנו רודפים אחר הפיתויים מבלי להבין במלואם מה אנו מנסים למלא או מדוע אנו נמשכים אליהם, רודפים אחר סיפוק מבלי להבין את המקור האמין של הכמיהה שלנו. חמדנות וחומרנות מייצגות חלק מהפיתויים החזקים ביותר מכיוון שהם פועלים ישירות במסע זה לביטחון, חשיבות וכוח נוספים.
הדחפים שלנו חושפים כמיהה עמוקה לערך, מה שמקל עלינו להאמין שעושר ורכוש יכולים לעגן אותנו או לספק תחושת שלמות. מרדף זה בסופו של דבר מתגלה כבלתי ניתן לרוויה, כאשר כל הישג מעורר רצון נוסף, וכל רכוש הוא סמל חולף למשהו גדול יותר שתמיד נראה מחוץ להישג יד. בחיפוש אחר תשובות דרך צבירת עושר או רכישה נוספת, אנו מוצאים את עצמנו מנותקים מהשלום העמוק יותר שצמיחה רוחנית ולב המתואם עם מטרתו של יוצרנו יכולים לספק. חמדנות וחומרנות כובשות אותנו בהצגת "האשליה", האליל השקרי של סיפוק. עם זאת, הן מתגלות כנתיב אפל שמוביל לעיתים קרובות לאי שביעות רצון, ריקנות וניתוק ממה שבאמת חשוב.
משיכת העושר וההצלחה החומרית הפכה לאליל הרסני, המרחיק אנשים מהמטרה הרוחנית האמיתית - חיפוש שלום פנימי, יושר מוסרי וקשר עמוק יותר לערכים שמזינים את הנשמה. חמדנות וחומרנות הם פיתויים שלכדו אפילו את הנאמנים ביותר, והפכו את אוצרות הארץ לנקודת מיקוד במקום אוצרות הנצח של ממלכת אדוננו. ישוע הזהיר מפני צבירת עושר עולמי, ועודד את המרדף אחר מה שבאמת ממלא את הנשמה. רכוש חומרי מספק רק סיפוק זמני תוך חוסר עומק של מילוי מתמשך שיכול לספק רק קשר עם הבורא שלנו.
סכנות החמדנות והחומרנות חורגות מהפיזי; הן תסמינים של בעיה עמוקה יותר - רצונות לא טבעיים האוחזים בלב. הם מעוורים אנשים לצרכים של אחרים, שוחקים את היושרה הרוחנית ולבסוף יוצרים מרחק מהבורא והגואל שלנו. בחינת תורתו של ישוע בנושאים אלו מגלה כיצד חמדנות וחומרנות משחיתות את הנשמה ומרחיקות את האדם ממלכות השמים.
"אל תצברו לכם אוצרות על הארץ, שם עש ורקב משחיתים, ושם גנבים פורצים וגונבים; אלא צברו לכם אוצרות בשמיים, שם לא עש ולא רקב משחיתים, ושם גנבים לא פורצים ולא גונבים. כי במקום בו נמצא האוצר שלכם, שם יהיה גם ליבכם."
(הברית החדשה — מתי ו':19-21)
בקטע זה, ישוע מזהיר אותנו להסיט את המיקוד מהעושר הארצי לאוצרות הרוחניים. הרכוש הגשמי הוא זמני, חשוף לפגעי הזמן ולאובדן, אך אוצרות השמיים הם נצחיים. הוראה זו קוראת ליישר את הרצונות עם ערכים נצחיים, ומאתגרת את האובססיה לעושר שמרחיקה אנשים מאהבת אבינו.
ככל שאנו מתבגרים וצומחים במעמד, כך גם עולה הרצון שלנו לעושר, ואנו מתחילים להשוות הצלחה לרווח כספי ולמעמד חברתי. עם הגברת הגישה להזדמנויות משתלמות, כיצד תצדיקו את מי שדורש פשרות אתיות? האם תתמודדו עם מצפונכם, או שזה יהיה בחירה קלה? עבור רבים, המשיכה לעושר ארצי גוברת בסופו של דבר על היושרה, ומובילה אותם להעדיף עושר חומרי על פני אוצרות הצדק הנצחיים - חיים המושתתים על יושרה מוסרית, מטרה ושלווה פנימית.
אל תתנו לעצמכם להתפתות; החמדנות תשנה את חייהם של אנשים ותעצום את עיניהם למילוי רוחני וקשרים. כאשר הלב מתקשה, חומרנות והמרדף המתמיד אחר עושר יכולים לגרום לאדם לאבד את הראייה של מה שבאמת חשוב - מערכות יחסים עם אדוננו, אהובים ותחושת רווחה רוחנית. לוקס י"ב:15 מחזק אמת זו באזהרתו של ישוע: "ויאמר אליהם, שימו לב והיזהרו מחמדנות; כי חיי האדם אינם תלויים בשפע רכושו." ישוע מתייחס לתפיסה המוטעית של הלב כי אושר ומילוי מגיעים מהצטברות רכוש. החמדנות היא מלכודת, הדוחפת כל הזמן לעוד מבלי לספק ערך מתמשך. המרדף האינסופי הזה מוביל רק לריקנות, שודד את האדם מהשלווה ומחליש את הקשר עם אדוננו ואחרים. המרדף אחר עושר נוסף לעיתים נדירות מביא את האושר שהוא מבטיח; במקום זאת, הוא משאיר את האדם בתחושת ניתוק ופשיטת רגל רוחנית.
הרשו לי לשתף את דברי ישוע במתי ו':33: “חפשו תחילה את מלכות אלוהים ואת צדקתו, וכל הדברים האלה יינתנו לכם בנוסף.” אני מקווה שקטע פשוט זה מבהיר כיצד סדרי עדיפויות שגויים ודחפים מוטעים יכולים להטעות אתכם. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל ליישר את חייכם עם תורת מושיענו, מתוך הבנה שהמילוי האמיתי מגיע מצמיחה רוחנית ולא מהצלחה חומרית. שינוי זה משקף את הריפוי שמגיע מהתרחקות מהחמדנות. הריקנות המוחשית שהייתה קיימת פעם עקב סדרי עדיפויות מוטעים ודחפים מוטעים יכולה להתמלא כעת במטרה מחודשת, שלום עמוק שאין ברכוש גשמי לספק.
"אז אמר ישוע לתלמידיו: אמן אומר לכם, כי קשה לעשיר להיכנס למלכות השמים. ושוב אומר לכם, קל יותר לגמל לעבור דרך חור של מחט מאשר לאדם עשיר להיכנס למלכות האלוהים."
(הברית החדשה — מתי י"ט:23-24)
במתי י"ט, ישוע מזהיר מפני האתגר שהעושר מציב בפני הצמיחה הרוחנית. הדימוי העוצמתי הזה ממחיש שככל שאנו צוברים יותר, כך קשה יותר להתמקד באדוננו. עושר חומרי יוצר חיץ בין האדם לבין אלוהים, ומחבר אותו לנכסים זמניים במקום לאוצרות נצחיים. הוא מעגן את הנשמה לארץ.
עם זאת, דברי ישוע מציעים תקווה: בעוד שהעושר יכול לעכב את הצמיחה הרוחנית, בהכוונת מושיענו, נוכל להתגבר על משיכת החומרנות ולהתמקד במקום זאת במילוי רוחני. חיפוש מלכות אבינו מעל לכל מביא סיפוק שעושר חומרי לעולם לא יוכל להשיג. כשאנו מפנים עורף לחמדנות, אנו מגלים שחיינו מתעשרים באהבה, נדיבות ותחושת מטרה עמוקה בשירות אדוננו.
האוצר האמיתי שלנו אינו בעושר או ברכוש, אלא בקשר שלנו עם בוראנו. התנגדו לפיתוי לשים את ההצלחה החומרית מעל הצמיחה הרוחנית. הבינו שחמדנות מובילה להרס איטי של הנשמה על ידי הסרתה מערכים אלוהיים. ההטעיה של החמדנות - שהאושר נובע מהישגים חומריים - מעוורת אנשים לעושרה של החיים באהבתו של אדוננו, עד שהאשליה מתנפצת וחושפת את הריקנות שבחיפוש אחר דברים ארציים.
אל לנו להטעות את עצמנו; עושר אינו רע מטבעו. אך כשהוא הופך לאליל, הוא משחית את הלב ומרחיק אנשים מהבטחות מלכות אדוננו. חיים המבוססים על אמונה, נדיבות ואהבת אדוננו מובילים למילוי אמיתי, שעולה על כל סיפוק שעושר יכול לספק. משלי י"א:28 מציע עצה חכמה: "הבוטח בעשרו הוא יפול, וצדיקים יפרחו כעלה." על ידי אמון באוצרות הנצח של האמונה והשירות, אנו מוצאים את השלום והסיפוק ששום נכס ארצי לא יכול להעניק, ומתחברים עמוקות יותר לאדוננו ומושיענו ולחיים עם מטרה.
שתף את הברכה
תודה שהקדשת לנו זמן להתבוננות היום. על ידי הכרת ידו של אדוננו בכל הדברים, הן הברכות והן האתגרים, אנו יכולים לגדול באמונה ולחיות עם לב מלא תודה. אם התפילה הזו ברכה אותך, אנו מעודדים אותך לשתף אותה עם אחרים הזקוקים למנוחה ולשלום. בואו נמשיך לתמוך אחד בשני במרדף אחר התחדשות רוחנית על ידי הפצת המסר של שלוותו.
אנו גם מקבלים בברכה את מחשבותיך ובקשות התפילה שלך בזמן שאנו ממשיכים לבנות קהילה המתמקדת באמונה, אהבה ומטרה. כדי לקבל עוד תפילות חודשיות כמו זו, הירשם לניוזלטר שלנו והישאר מחובר. כדי לתמוך בשירות שלנו, שקול לתרום ל-Sanctum of the Redeemer כדי להמשיך להביא מזון רוחני לקהילה שלנו.
ביחד, בואו נצעד לעבר התבוננות עמוקה יותר ומנוחה באדוננו. מי ייתן ותלך בחוכמה ובאור, תמיד מונחה על ידי האמת שלו. בשם ישוע, אדוננו ומושיענו.
